Artist Image
artist thumb

Functions

transparent
Data Complete
percent bar 100%

Album Releases refreshview
album thumb
Ember
(2018)
album thumb
Dark Before Dawn
(2015)
album thumb
Dear Agony
(2009)
album thumb
Phobia
(2006)
album thumb
We Are Not Alone
(2004)
album thumb
Saturate
(2002)


Members
members icon 5 Male

Origin
flag Wilkes-Barre, Pennsylvania, USA

Genre
genre icon Alternative Rock

Style
style icon Rock/Pop

Mood
mood icon Energetic

Born

born icon 1998

Active
calendar icon 1998 to dead icon 2010

Cutout
transparent

Current Record Label

artist logo


heart icon Most Loved Tracks
6 users heart off Breaking Benjamin - So Cold
6 users heart off Breaking Benjamin - The Diary of Jane
5 users heart off Breaking Benjamin - Dance With the Devil
5 users heart off Breaking Benjamin - Until the End
5 users heart off Breaking Benjamin - Breath


youtube icon Music Video Links
youtube thumb
Breath
youtube thumb
Give Me a Sign
youtube thumb
I Will Not Bow
youtube thumb
So Cold
youtube thumb
Sooner or Later
youtube thumb
Skin
youtube thumb
I Will Not Bow
youtube thumb
Until the End
youtube thumb
Sooner or Later



Artist Biography
Available in: gb icon flag icon flag icon flag icon flag icon flag icon flag icon flag icon flag icon flag icon flag icon flag icon flag icon flag icon
הלהקה הוקמה בשנת 1998 על ידי הסולן בנג'מין ברנלי והמתופף ג'רמי האמל, ועד מהרה זכתה להצלחה מקומית בפנסילבניה. הלהקה לקחה את שמה מתקרית שקרתה כאשר סולנה בנג'מין ברנלי ביצע כיסוי לשיר של נירוונה בלילה "Open mic" במועדון, כאשר לפתע הפיל את המיקרופון ושבר אותו. האיש שהיה בעל המיקרופון עלה לבמה ואמר: "תודה לבנג'מין על ששבר את המיקרופון המחורבן שלי!". בשנת 1999 הלהקה שינתה את שמה לזמן קצר ל-Plan9 אך בשנת 2000, לאחר מספר שינויים בהרכב, שבה וקראה לעצמה בשם המקורי, Breaking Benjamin. בשנה זו עזבו שני חבריו של הסולן, אהרון פינק ומארק קלפסקי, את להקתם הקודמת Lifer והצטרפו ללהקת ברייקינג בנג'מין כגיטריסט ובסיסט.

Saturate[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2001 לאחר הצלחתו הרבה של אלבום ה-EP העצמאי הראשון שנשא את שם הלהקה (אשר נמכר בכל 2000 עותקיו), הוחתמה הלהקה בחברת הוליווד רקורדס שהפיקה את האלבום המלא הראשון של הלהקה - "Saturate", שיצא ב-27 באוגוסט 2002. הסינגל הראשון באלבום, "Polyamorous", זכה למספר מכובד של השמעות ברדיו והיה לשיר הצליח ביותר באלבום, והוצאו לו שתי גרסאות שונות לקליפים: האחת כללה קטעים מהופעות חיות והשנייה נוצרה מסרטון של משחק המחשב "Run Like Hell". הסינגל הבא, "Skin", הופק גם הוא מן האלבום, וזכה אף הוא להצלחה ברדיו ונוגן במספר תוכניות אירוח אמריקאיות. סינגל נוסף מן האלבום הוא "Medicate".

We Are Not Alone[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-29 ביוני 2004 הוציאה הלהקה את אלבומה השני "We Are Not Alone". מהאלבום יצא הסינגל "So Cold", אשר הגיע למקום השני במצעד המיינסטרים רוק האמריקאי. ההצלחה המסחרית של השיר הביאה את האלבום "We Are Not Alone" למעמד של אלבום פלטינה בסוף שנת 2005. שני סינגלים נוספים מן האלבום היו "Sooner or Later" וגרסת הקלטה נוספת של "Rain". השיר "Sooner or Later" הגיע גם הוא למקום השני במצעד המיינסטרים רוק האמריקאי. מאוחר יותר הוציאה הלהקה את ה-EP של "So Cold", שכלל את ההקלטות של השיר באולפן, הקלטות אקוסטיות, את השירים "Breakdown" ו-"Away", וכן את הקלטות הסטודיו של השיר המצליח "Blow Me Away", שיר שהוצג בקטעים מהמשחק "Halo 2" וזכה להצלחה גדולה.

בספטמבר 2004 התפטר המתופף ואחד ממייסדי הלהקה, ג'רמי האמל. ב-28 בספטמבר 2005 תבע האמל את חברי הלהקה הנותרים ואת הנהלתה בטענה שלא קיבל תשלום על שירים שהשתתף בכתיבתם. האמל דרש פיצויים בסך 8 מיליון דולר. ב-25 באוקטובר 2006 פורסם באתר הרשמי של הלהקה שהאמל הגיע להסדר עם הלהקה.

Phobia[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-8 באוגוסט 2006 הוציאה הלהקה את אלבומה השלישי "Phobia", עם המתופף החדש צ'אד זליגה. האלבום דורג במקום השני של מצעד האלבומים האמריקאי. הסינגל הראשון, "The Diary of Jane", יצא באינטרנט קודם לכן, ב-22 במאי 2006, ולאחר מכן לרדיו ב-6 ביוני אותה שנה. הקליפ של השיר הופיע לראשונה ב-21 ביוני 2006 באתר האינטרנט "Yahoo! music". הקליפ זכה להצלחה רבה, והגיע גם הוא למקום השני במצעד המיינסטרים רוק האמריקאי. בנג'מין ברנלי הסביר בראיון בתוכנית "RockLine" שהאלבום "Phobia" נכתב כך שכל שיר ממנו יוכל לעמוד כסינגל מצליח בפני עצמו ושכל אחד מהם מועמד להיות הבא. לאחר זמן קצר יצא הסינגל "Breath", והשיר אכן הצליח מאוד והגיע למקום הראשון במצעדי הרוק האמריקאים, שם החזיק במשך 7 שבועות. הייתה זו הפעם הראשונה שלהקה הצליחה להגיע למקום הראשון במצעד.

בסתיו 2006 יצאה הלהקה לסיבוב הופעות כלהקת חימום ללהקה Godsmack. מספר הופעות בוטלו או הפכו להופעות עצמאיות של ברייקינג בנג'מין עקב בעיות בתכנון לוח הזמנים.

ב-4 במרץ 2007 הרשת HDNet הפיקה הופעה בת שעה של ברייקינג בנג'מין, בבאת'להם שבפנסילבניה, ב-"Stabler Arena". הופעה זו נכללה ב-DVD של האלבום "Phobia" שיצא באפריל 2007. קטעים מן ההופעה אף נכללו בקליפ של השיר "Breath".

Dear Agony[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביוני 2008 החלה הלהקה בהקלטות לקראת האלבום הרביעי. מפיק האלבום הוא דיוויד בנדף, שהפיק את שני האלבומים הקודמים של הלהקה. האלבום יצא ב-29 בספטמבר 2009. סינגל מהאלבום שנקרא "I will not bow" הופיע בסרט "המחליפים". עוד סינגלים מוכרים מהאלבום הם Dear Agony שהופיע בסרט "7 pounds". עוד סינגל מצליח הוא "lights out" שהופיע במשחק האקסבוקס "HALO 2" גם "Give me a sign" זכה להרבה השמעות בערוצי המוזיקה וברדיו.
wiki icon

Wide Thumb
wide thumb


Clearart
artist clearart


Fanart

fanart thumb

Banner
artist banner


User Comments

transparent iconNo comments yet..


Status
unlocked icon Unlocked
Last Edit by smudgie
10th Nov 2021

Socials
social icon social icon social icon

Streaming
website icon website icon website icon website icon website icon

External Links
fanart.tv icon musicbrainz icon last.fm icon website icon website icon website icon amazon icon