Most Loved Tracks6 users
Led Zeppelin -
Stairway to Heaven
5 users
Led Zeppelin -
Black Dog
5 users
Led Zeppelin -
Kashmir
4 users
Led Zeppelin -
Stairway to Heaven
4 users
Led Zeppelin -
Stairway to Heaven
Music Video Links Whola Lotta Love | Immigrant Song | Kashmir |
Rock and Roll | Ramble On | Heartbreak |
Communication Breakdown | Black Dog | Stairway to Heaven |
|
Artist BiographyAvailable in:
לד זפלין (Led Zeppelin) הייתה להקת רוק ובלוז בריטית, רבת השפעה וחדשנית. הלהקה הייתה אחת הלהקות הפופולריות ביותר בעולם החל משנות השבעים של המאה העשרים ונחשבת לאחת מחלוצות ההבי מטאל. מגזין המוזיקה "הרולינג סטון" דירג את לד זפלין במקום ה-14 בדירוג "האמנים הטובים ביותר בכל הזמנים".
ציפורי החצר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראשית הלהקה בשנת 1966, כאשר ג'ימי פייג' הצטרף ללהקת ציפורי החצר כנגן בס במקום הבסיסט המקורי, פול סמואל סמית'. בהמשך החליף פייג' את תפקידו בהרכב והיה לגיטריסט השני, לצד ג'ף בק. באותה שנה עזב גם בק את ההרכב, והלהקה המעיטה בפעילות. פייג' שאף להקים הרכב חדש שיכלול אותו ואת בק כנגני הגיטרה וכן את הבסיסט ג'ון אנטוויסל והמתופף קית' מון, שניהם חברים בלהקת המי. דונובן, סטיב וינווד וסטיב מריוט נכללו גם הם בפרויקט, אך זה מעולם לא יצא לפועל. אך ב-1967 פייג', בק ומון הקליטו שיר בשם Beck's Bolero והוא נכלל מאוחר יותר באלבומו של בק, "Truth". ההקלטה כללה גם את נגן הבס, ג'ון פול ג'ונס, אשר אמר לפייג' שיהיה מעוניין לשתף עמו פעולה בפרויקטים נוספים.
בשנת 1968 התפרקה להקת ציפורי החצר באופן סופי. ללהקה נקבעו עוד מספר הופעות בסקנדינביה ולפיכך פייג' והבסיסט כריס דר'ה קבלו את הזכויות על שם הלהקה והחלו לחפש חברים חדשים. הבחירה הראשונה של פייג' לסולן היה טרי ריד, אך הוא דחה את ההצעה ובמקום זאת המליץ על זמר צעיר אחר בשם רוברט פלאנט. פלאנט הביא את המתופף ג'ון בונהם, שאיתו ניגן יחד.כאשר דר'ה נטש את ההרכב למען קריירה בצילום (הוא צילם את התמונה האחורית של אלבום הבכורה של הלהקה), פייג' יצר קשר עם ג'ונס כדי להחליפו. ג'ונס קיבל את ההצעה.
הלהקה השלימה את סבב ההופעות בסקנדינביה תחת השם "The New Yardbirds" (ציפורי החצר החדשות) ומיד לאחריו החליטה לשנות את שמה. על פי גרסתם של פייג' וג'ונס, ההחלטה התקבלה כאשר פייג' נזכר בשם שעלה כמה חודשים לפני כן, בזמן ההקלטות של "Beck's Bolero", שלאחריהן הציע מון הנלהב להקים להקה ואף הציע לה שם: "Lead Zeppelin" (צפלין מעופרת). בניגוד לגרסה זו וגם לגרסת מון עצמו, טען אנטוויסל שהרעיון היה שלו והוא הציע אותו למון בנוכחות הנהג ריצ'רד קול, שמאוחר יותר החל לעבוד עם לד זפלין.[1] על פי הגרסה הרווחת היה זה מון שהגה אותו כשחזה את פוטנציאל ההצלחה של להקה כזאת וטען: "אתם תתרסקו כמו צפלין מעופרת. (You'll go down like a lead zeppelin)". התחזית של מון לא התממשה והלהקה זכתה להצלחה. לאחר סבב ההופעות נזכרו בבדיחה העוקצנית של מון והחליטו לשנות את השם לצפלין מעופרת. את האיות למילה Lead (עופרת) הם שיבשו ל-"Led" מחשש שהמאזינים יתבלבלו עם הפירוש הנוסף למילה - "מוביל" (או מתקדם), ומאז נודעה הלהקה בשם Led Zeppelin.
בנובמבר 1968 חתם פיטר גרנט, מנהל הלהקה, על חוזה של 200,000 דולר עם חברת התקליטים אטלנטיק רקורדס, השכר הגבוה ביותר ללהקת רוק באותה תקופה. החברה הייתה ידועה במונופול שלה על אמני בלוז, ג'אז וגוספל, אך בשנות השישים המאוחרות החלה להתעניין בלהקות רוק בריטיות ועל כן החתימה את לד זפלין בלי שהאזינה לחומר שלהם, בעקבות המלצה של הזמרת דאסטי ספרינגפילד. ב-26 בדצמבר 1968 הגיעה הלהקה בפעם הראשונה לארצות הברית לסבב הופעות, שהתארך עקב הביקוש הרב.
Wide ThumbClearartFanartBanner
User Comments